יום חמישי 21.08.2014 - להצטלם עם השומר של המלכה כמו אחרון התיירים

בבוקר נסענו ברכבת לווינדזור (Windsor). בתכנון המקורי שלי היינו אמורים לקחת את האנדר-גראונד מקינגס קרוס לתחנה אחרת, ושם לעלות על הרכבת לכיוון ווינדזור. בקינגס קרוס, כשקנינו כרטיסים לווינדזור, המכונה הראתה שיש נסיעת רכבת ישירה, וגם המחיר שלה תאם את מה שהיה לנו בתכנון. שמחנו והתחלנו לחפש את הרציף שממנו יוצאת הרכבת, אבל היעד לא הופיע על אף אחד מהמסכים. הלכנו למודיעין והאיש שם אמר לנו שזו תקלה ושאין רכבת ישירה לווינדזור מקינגס קרוס. הוא הפנה אותנו לתור של רכישת הכרטיסים. המתנו בתור והגענו לסטיב, בריטי מבוגר וחביב. הוא אמר לנו שהוא יחליף לנו את הכרטיסים בכרטיסים לרכבת לווינדזור שיוצאת מפדינגטון. הוא הדריך אותנו בדיוק איפה להחליף שם רכבת ונתן לנו מפה של הרכבות, עליה גם סימן את התחנה בסלואו שבה היינו אמורים להחליף רכבת. הוא לא מאמין במכונות, וחושב שמכונות הומצאו כדי לקחת מאנשים יותר כסף, ושתמיד עדיף לדבר עם בן אדם מאשר עם מכונה. הסכמנו אתו שעוד לא הגענו לעולם בו מכונה יכולה להחליף בן אדם בכל משימה, ולא סיפרנו לו ששנינו עובדים בתחום בו המאמץ העיקרי הוא להחליף בני אדם במכונות.

הנסיעה לווינדזור התארכה לנו הרבה מעבר לצפוי. בפדינגטון עמדנו להיכנס לרציף 13 ומשום מה החלטנו לשאול אם אנחנו במקום הנכון, למרות שהגענו לרציף הזה לפי המסכים. עובד הרכבת אמר לנו שאנחנו צריכים ללכת לרציף 8 ושהרכבת יוצאת ב-10:22, כחצי שעה מאוחר יותר. המתנו ברציף 8 חצי שעה והמסכים ברציף לא הראו שום רכבת לסלואו. גם כשהגיעה רכבת לרציף, אף אחד לא עלה עליה. בסופו של דבר שאלנו עוד מישהו והוא אמר לנו שאנחנו צריכים ללכת לרציף 13. מאוחר יותר אור חישב כמה הטיול הזה עולה לנו פר שעה (אל תשאלו אותי למה לבדוק כזה דבר) והגיע למסקנה שעובד הרכבת ששלח אותנו לרציף 8 חייב לנו 45 שקלים. בכל מקרה, בסופו של דבר הגענו לווינדזור לקראת 11:15.

בתוך האתר יש סיור של חצי שעה. הסיור היה נחמד, אם כי היה קצת קשה לשמוע את המדריך, שבניגוד למדריך ממצודת לונדון, דיבר יחסית חלש. גם כאן היו קצת סיפורים על הוצאות להורג והרבה סיפורי מלוכה. בתום הסיור, חיכינו בתור להיכנס לבית הבובות של המלכה מרי ולחדרים הרשמיים (State Apartments). בית הבובות תפס חדר שלם והוא היה דגם מיניאטורי של ארמון, על כל חדריו, כולל חדר ההלבשה של המלך וחדר הגיהוץ של המשרתת. זה היה מאוד מרשים ויכולתי לדמיין את המלכה מרי משחקת בבובות עד גיל מביך. נראה לי שגם אני הייתי מוכנה לשחק בבובות אם היה לי כזה בית בובות. עכשיו אני מדמיינת מלכה עושה עוד משהו חוץ מלטבול ביסקוויטים בתה עם חלב (התשובה הרגילה שלי לשאלה של אור, כמה פעמים ביום: מה את חושבת שהמלכה עושה עכשיו?). לצערי, היה אסור לצלם בבית הבובות.

ללא ספק, ההיי-לייט של ווינדזור היה השומר. ראינו כבר שומרים כאלה בארמון בקינגהאם, אבל בווינדזור ראינו אחד מהם מקרוב, ואפילו, מביך אותי לספר, הצטלמנו אתו כאחרון התיירים. לפחות לא הצקנו לו כמו שאחרים לפעמים עושים.

בחזרה ללונדון החלטנו ללכת לקמדן, איזור צבעוני מלא צעירים, מוזיקה וקעקועים. הסתובבנו באיזור, היינו בשוק, עשינו הפסקת קפה והלכנו ברחובות הראשיים והסתכלנו על חנויות.

And still we say come back, come back to Camden [7]

בערב נפגשנו עם חבר שעבר לגור בלונדון, והיה מאוד נחמד (ולא רק בגלל שאולי הוא קורא את זה).  

[7] - Morrissey - Come back to Camden