התחלנו
את הבוקר ב-London Eye, גלגל ענק שממנו יש תצפית על העיר כולה. בשנת 2001,
כשהוא עוד נקרא Millennium Wheel, רציתי לעלות עליו, אבל להורים שלי היו
תכניות אחרות. הפעם השלמתי את הפער. הנסיעה בו מאוד איטית כדי שהעלייה
והירידה ממנו תהיה ללא עצירות. הסיבוב לוקח כחצי שעה והנוף הנשקף מהקפסולה
היה יפה. הבנו שזו לא התצפית הכי טובה, ושיש תצפיות גם מכנסיית סנט פול
ומהשארד, אבל לצערנו לא היה לנו מספיק זמן כדי להנות גם מהן.
משם שטנו על התמזה לכיוון מצודת לונדון (Tower of London). השיט כלל הסברים וסיפורים על הנוף הנשקף בדרך. השיט ארך כחצי שעה ולאחר מכן נכנסנו למצודת לונדון. במצודה נהגו לענות ולהוציא להורג כל מיני אנשי מלוכה סוררים. המצודה אמנם יפה, אבל סיבוב סתמי בתוכה לוקה בחסר. בתוך המצודה יש סיור של שעה, מודרך ע"י מדריך הלבוש בתחפושת של שומר במצודה, והסיור היה מוצלח ביותר. הסיור כולל סיפורים על המצודה, כולל פרטי פרטים על הוצאות להורג, לא לילדים או לבעלי לב חלש. המדריך היה ממש מצחיק, ואחרי אחד מהסיפורים המזעזעים, הוא אמר לילדים בקהל "Sweet dreams, kids". בנוסף, לאורך כל הסיור הוא שיבח את הממלכה המאוחדת וצחק על האמריקאים, וגרם לכל הלא-אמריקאים בקהל להזדהות עם הבריטים (לא שצריך הרבה כדי לגרום לי להריע לבריטים, שהרי כידוע אני סאקרית שלהם).
לאחר שיצאנו מהמצודה, המשכנו ברגל לכיוון טייט מודרן, מוזיאון לאמנות מודרנית. הדרך הייתה ארוכה משחשבנו, וכשהגענו, כבר בקושי היה לנו כוח ללכת ברגל בתוך המוזיאון. המוזיאון היה מעניין בחלקו. היו בו יצירות של פיקאסו, דאלי, ועוד אמנים מודרניים מוכרים, אבל לא יצירות כל כך מוכרות שלהם. דווקא היצירות של היוצרים הלא-מוכרים היו לפעמים מעניינות יותר.
החלטנו לדלג על ארוחת צהריים באותו היום, ולהחליף אותה ב"Afternoon Tea", ארוחה מיוחדת שמוגשת בין השעות 15:00 ו-17:30 בהרבה מסעדות ובתי קפה. הדיל כולל שלושה סוגי עוגות, סקונס, ותה עם חלב. בהתחלה זה נשמע לנו המון ורצינו להזמין רק סקונס. אחר כך הרעב וההליכה הארוכה הכניע אותנו וזה נשמע לנו הגיוני לקחת מנה אחת כזו לשנינו ולהוסיף לה רק תה נוסף. אז גילינו שלא ניתן לבחור את סוגי העוגות, והן לא כל כך קלעו לטעמנו, אז הרכבנו לנו ארוחה כזו בעצמנו. כמובן שהגזמנו ולקחנו יותר מדי: לקחנו סקונס שהגיעו עם ריבת פטל וחמאה, עוגת גזר עם קרם וניל ועוגיית שורטברד. קיבלנו גם קנקן תה English Breakfast שהגיע עם קנקן חלב קטן. הכל היה מאוד טעים, ולמרות שאחרי הסקונס ועוגת הגזר הצעתי לאור לארוז את השורטברד, בסוף חיסלנו גם אותו. זו לא הייתה ארוחה מזינה במיוחד, אבל זו הייתה חוויה אנגלית עם הרבה חמאה וסוכר להרגשה הטובה. לפעמים צריך גם את זה.
במקור התכוונו להמשיך משם לקתדרלת סנט פול, כדי לצפות בה מבחוץ, אבל כבר הספקנו לראות אותה מהשיט וזה נראה לנו כבזבוז זמן. אז החלטנו באופן ספונטני לנסוע לגריניץ', ולצפות בנקודה של קו האורך 0 שלפיו נקבע זמן GMT. הצטלמנו בנקודה שבה צד אחד הוא מערב כדור הארץ והצד השני הוא מזרח כדור הארץ.
משם שטנו על התמזה לכיוון מצודת לונדון (Tower of London). השיט כלל הסברים וסיפורים על הנוף הנשקף בדרך. השיט ארך כחצי שעה ולאחר מכן נכנסנו למצודת לונדון. במצודה נהגו לענות ולהוציא להורג כל מיני אנשי מלוכה סוררים. המצודה אמנם יפה, אבל סיבוב סתמי בתוכה לוקה בחסר. בתוך המצודה יש סיור של שעה, מודרך ע"י מדריך הלבוש בתחפושת של שומר במצודה, והסיור היה מוצלח ביותר. הסיור כולל סיפורים על המצודה, כולל פרטי פרטים על הוצאות להורג, לא לילדים או לבעלי לב חלש. המדריך היה ממש מצחיק, ואחרי אחד מהסיפורים המזעזעים, הוא אמר לילדים בקהל "Sweet dreams, kids". בנוסף, לאורך כל הסיור הוא שיבח את הממלכה המאוחדת וצחק על האמריקאים, וגרם לכל הלא-אמריקאים בקהל להזדהות עם הבריטים (לא שצריך הרבה כדי לגרום לי להריע לבריטים, שהרי כידוע אני סאקרית שלהם).
 |
| Tower Bridge |
לאחר שיצאנו מהמצודה, המשכנו ברגל לכיוון טייט מודרן, מוזיאון לאמנות מודרנית. הדרך הייתה ארוכה משחשבנו, וכשהגענו, כבר בקושי היה לנו כוח ללכת ברגל בתוך המוזיאון. המוזיאון היה מעניין בחלקו. היו בו יצירות של פיקאסו, דאלי, ועוד אמנים מודרניים מוכרים, אבל לא יצירות כל כך מוכרות שלהם. דווקא היצירות של היוצרים הלא-מוכרים היו לפעמים מעניינות יותר.
החלטנו לדלג על ארוחת צהריים באותו היום, ולהחליף אותה ב"Afternoon Tea", ארוחה מיוחדת שמוגשת בין השעות 15:00 ו-17:30 בהרבה מסעדות ובתי קפה. הדיל כולל שלושה סוגי עוגות, סקונס, ותה עם חלב. בהתחלה זה נשמע לנו המון ורצינו להזמין רק סקונס. אחר כך הרעב וההליכה הארוכה הכניע אותנו וזה נשמע לנו הגיוני לקחת מנה אחת כזו לשנינו ולהוסיף לה רק תה נוסף. אז גילינו שלא ניתן לבחור את סוגי העוגות, והן לא כל כך קלעו לטעמנו, אז הרכבנו לנו ארוחה כזו בעצמנו. כמובן שהגזמנו ולקחנו יותר מדי: לקחנו סקונס שהגיעו עם ריבת פטל וחמאה, עוגת גזר עם קרם וניל ועוגיית שורטברד. קיבלנו גם קנקן תה English Breakfast שהגיע עם קנקן חלב קטן. הכל היה מאוד טעים, ולמרות שאחרי הסקונס ועוגת הגזר הצעתי לאור לארוז את השורטברד, בסוף חיסלנו גם אותו. זו לא הייתה ארוחה מזינה במיוחד, אבל זו הייתה חוויה אנגלית עם הרבה חמאה וסוכר להרגשה הטובה. לפעמים צריך גם את זה.
במקור התכוונו להמשיך משם לקתדרלת סנט פול, כדי לצפות בה מבחוץ, אבל כבר הספקנו לראות אותה מהשיט וזה נראה לנו כבזבוז זמן. אז החלטנו באופן ספונטני לנסוע לגריניץ', ולצפות בנקודה של קו האורך 0 שלפיו נקבע זמן GMT. הצטלמנו בנקודה שבה צד אחד הוא מערב כדור הארץ והצד השני הוא מזרח כדור הארץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה